בורך) ברךְ

(בּוֹרֶךְ) בֶּרֶךְ f. (b. h.; preced.) 1) knee. Y.Ber.I, 3d top. 2) a knee-shaped pole. Taan.25b כמלא ב׳ חמחרישה (Var. כוך, v. Rabb. D. S. a. l.) (until the rain penetrates) as far as the knee of the plough enters the soil; Ohol. XVII, 1 בו׳. Kel. XXI, 2 בו׳. Tosef.Shebi.IV, 20 ברך, v. בְּרִיכָה.Du. בִּרְכַּיִם. Ber.34b; Meg.22b; Shebu.16b כריעה על ב׳ the word כרע means falling on ones knees. בִּרְכּוֹת, v. בְּרִיכָה.